מקור שמות ב׳:י״ד
14 וַ֠יֹּ֠אמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהׇרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־הַמִּצְרִ֑י וַיִּירָ֤א מֹשֶׁה֙ וַיֹּאמַ֔ר אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר׃
פירוש רשב"ם על שמות ב׳:י״ד
14 הלהרגני אתה אומר - בשביל שאני מכה את חברי.
15 כאשר הרגת את המצרי - בשביל שהיה מכה איש עברי.
16 אכן - ואך כן. לא כמו שהייתי סבור כשטמנתיו בחול שלא נודע, אלא כן הוא שנודע.